לאופן ביסוס המבנה וסוג הרצפה חשיבות רבה כאשר מדובר במבני תעשיה שכן הרצפה מיועד לנשיאת עומסים – בהתאם לייעוד המבנה.
בדומה למבני מגורים, גם במבני תעשיה קיימים שני סוגים עיקריים של ביסוס: ביסוס ע”ג כלונסאות יצוקות בקרקע וביסוס הנקרא רפסודה.
נסביר בקצרה כל אחד מהמונחים:
כלונסאות (ביחיד כלונס)
מבוצעות חפירות בקרקע במיקומים, עומקים וקטרים אותם קובע המהנדס. בכל אחת מחפירות אלה מבוצעת יציקת בטון עם זיון. כל גבי יציקות אלו בונים את החגורות המקשרות בין הכלונסאות השונות ועל החגורות יוצקים את רצפת המבנה. בצורה זו הרצפה תלויה. יציבות המבנה מתקבלת כתוצאה מחיכוך הקרקע בכלונס.
יתרונות של ביסוס כלונסאות – יכול להוות פיתרון טוב כאשר הקרקע חרסיתית שמנה. קרקע זו תופחת במגע עם מים ועלולה לגרום לתזוזות במבנה בעל רצפת רפסודה.
חסרונות – עלויות גבוהות, לא אידאלי לעומסים חריגים כיוון שהרצפה תלויה ואל מונחת.
בסרטון שלפניך הסבר אודות ביסוס מבנה תעשיה הממוקם במדרון והתיחסות לסוגי הפתרונות הקיימים
בתמונה למעלה ניתן לראות הכנה ליציקת רצפה תלויה על גבי קלונסאות במבנה תעשיה בבית יהושוע שבאיזור השרון. בשל הרכב הקרקע החרסיתי הוחלט על ביסוס באמצעות כלונסאות. ניתן לראות בבירור את החגורות המקשרות בצידי המבנה וכן את ה”קוצים” עליהם ייצקו את העמודים.
רפסודה
במקום בו יקום המבנה מבוצע מילוי והידוק של מצעים בעלי חומר גרנולרי ועל גבם נוצקת רצפה מבטון מלא “אייזן בטון”. באופן זה הרצפה נשענת על מצע המילוי ומאפשרת עמידה בעומסים חריגים. ביסוס ע”ג רפסודה אידאלי כשמרכיב החול בקרקע גבוה.
אופן הביצוע של רצפת רפסודה – הנחת רשת תחתונה המוגבהת ב 2-3 ס”מ מהמצע. רשת זו תעמוד במירב מאמצי המתיחה של הרצפה ועל כן יש לעשות שימוש ברשת מחומר עבה. רשת עליונה תונח קרוב לאובר קנט (החלק העליון של הרצפה) וניתן לעשותה מחומר דק יותר – 6 מ”מ למשל. היציקה, כאמור, בטון מלא אייזן בטון.
יתרונות של רפסודה – עלות יציקת רפסודה נמוכה משמעותית מזו של רצפה המונחת על קלונסאות. הדבר בא לידי ביטוי ביתר שאת כאשר יוצקים רצפה של מבנה תעשיה גדול ששטחו לא פעם אלפי מ”ר. במקביל, לרצפת רפסודה יכולת לשאת בעומסים חריגים בצורה טובה יותר מאשר לרצפה המונחת על קלונסאות.
בתמונה למעלה ניתן לראות הכנה ליציקת רצפה תלויה על גבי קלונסאות במבנה תעשיה בבית יהושוע שבאיזור השרון. בשל הרכב הקרקע החרסיתי הוחלט על ביסוס באמצעות כלונסאות. ניתן לראות בבירור את החגורות המקשרות בצידי המבנה וכן את ה”קוצים” עליהם ייצקו את העמודים.
כיצד ניתן לחסוך?
רצפת רפסודה היא השיטה בה העלויות נמוכות יותר.איפה ניתן לחסוך ברצפה מסוג רפסודה? בשל המבנה הפשוט של רצפת הרפסודה ניתן לחסוך בה גם ע”י שימוש בבטון מסוג ב-20 במקום סוגים יקרים יותר וכן שימוש ברשת עליונה מחומר דק. כל אלה, כמובן בהנחה שהעבודה נעשית בדיוק התאם לדרישות, אינן מחלישים את הרצפה ויספקו חוזק ויציבות הנדרשים בתקן ישראלי 413.
על מנת לקבוע על איזו רצפה יתבסס מבנה התעשיה המוקם, יש להעזר במהנדס קרקע המבצע בדיקות קרקע וקובע את הרכב הקרקע מבחינת יחס חול וחרסית. אם הקרקע חולית – ניתן לעשות רצפת רפסודה. אם הקרקע בעלת מרכיב חרסיתי משמעותי – יש לצקת כלונסאות.
חשוב שבתחילת העבודה ייפגשו היזם, המהנדס והאדריכל על מנת להגדיר את הדרישות מהמבנה הן מבחינת עומסים והן מבחינות נוספות. כאן המהנדס הוא המוביל כיוון שבד”כ, חשיבות הצד הארכיטקטוני במבנה תעשיה נדחקת הצידה אל מול נושא העלויות.
דוגמה לחשיבות הפגישה לקביעת סוג ומאפייני הרצפה במבנה התעשיה: במוסכים למשל דורש היזם תעלות ובריכות לאיסוף ואגירת שמנים. יש לקחת את אלו בחשבון בעת קביעת עובי הרצפה ע”י המהנדס. דוגמה נוספת היא מעלית אשר למיקומה יש גם כן השפעה על עובי הרצפה היות שמתחת למעלית צריך להמצא חלל.
דברים נוספים שחשוב להכיר לגבי רצפה במבנה תעשייה:
שיפועים – במרבית מבני התעשיה פועלות מלגזות ומעמיסים עם זרוע ארוכה. רצפה שאינה ישרה עלולה לגרום לחוסר יציבות של כלים אלה ובמקרים מסויימים אף להתהפכות. לפיכך יש חשיבות רבה לפילוס מושלם של הרצפה.
לעומת זאת, בסוגים מסויימים של מבנים יש צורך ביצירת שיפועים קלים למניעת עמידה של מים ונוזלים אחרים.
תפרי התפשטות – בטון הנו חומר הנוטה להתפשט בחום ולהתכווץ בקור. התפשטות והתכווצות זו עלולה לגרום לסדקים והתרוממויות בפני הבטון. הפיתרון שניתן לכך הוא באמצעות דבר הנקרא תפרי התפשטות. המשטח מחולק לריבועים בגודל של כ 6×4 מטר ונעשים חיתוכים בבטון. רוחב החתך בין 10 ל 12 מ”מ. החתך אינו לעומק כל הרצפה אלא רק כ 60%-70% מהעומק. תפרים אלה מאפשרים לבטון להתפשט ולהתכווץ לפי הצורך מבלי לגרום לסדקים ודפורמציות ברצפה.
גובה 0:0 עם הכניסה והרחקת מים מבסיס המבנה – בכל מבנה, בין אם מבנה תעשיה או מבנה לכל ייעוד אחר, מים בקרבת הביסוס עלולים להוות גורם מפריע הפוגע ביציבות המבנה. חשוב לפיכך לתכנן את הגבהים מראש כך שהמבנה יהיה גבוה מסביבותיו ולמים יהיה שיפוע גלישה נוח שירחיק אותם מהמבנה למרחק בטוח. לעיתים הדבר נעשה באמצעות הגבהת המבנה בלבד ולעיתים יש צורך לחפור תעלות הגנה והולכה למים הרחק מהמבנה. במיוחד אמורים הדברים בקרקע חרסיתית בה המרווח בין הגרגירים קטן והיא אטימה למים. בקרקע שכזו, אם אין פינוי יעיל של המים מסביבות הבניין, הם נוטים להאגר בשלוליות גדולות העומדות זמן רב בטרם מתייבשות. הדבר עלול להפריע לא רק לביסוס המבנה אלא גם לפעילות המתקיימת בו.
ע”פ רוב, מבני תעשיה אמורים לאפשר כניסה של כלי רכב כגון מלגזות ומשאיות לתוך המבנה. יש לשים על כך דגש בעת התכנון וליצור הגבהה בקרקע שסביב המבנה כך שדרך הכניסה תהיה בגובה 0:0 כלפי רצפת המבנה.
הכנה ליציקת עמודי התמך של המבנה – בעת יציקת הרצפה של מבנה התעשייה יש לבצע הכנה לעמודי התמך. אם עמודי התמך הנם מפלדה אזי לא נדרשת הכנה מיוחדת. במידה שהתכנון דורש עמודים ביציקה אז יש להכין את הזיון (“קוצים”) עליהם ייצקו העמודים, מבעוד מועד. שערים ודלות כניסה במרבית המקרים יעשים בחיבור בג’מבויים או בחיבור כימי לרצפה וגם כן אינם מצריכים הכנה מראש.