כיצד לבחור שיטת בניה למבנה התעשיה? מהו תהליך העבודה היעיל ביותר בתכנון מבני תעשיה? כיצד לצמצם בעלויות הבניה?

הדרישות ממבנה תעשיה משתנות בהתאם לייעודו. הנה מספר דוגמאות:

• אחסון או מחסן לוגיסטי מצריכים מבנה גבוה ומיעוט עמודים.
• קו ייצור ייעודי – יש לבצע התאמות של המבנה ע”פ מבנה הקו.
• אולם אירועים חשיבות רבה לתכנון הקירות והגג בצורה אסטתית ובמקביל המנעות מעמודי תמך בחלל המבנה.
• מוסך – תכנון המבנה ובפרט הרצפה בהתאם למיקום תחנות העבודה.

בנוסף קיימות דרישות רבות אחרות המשפיעות על תכנון מבנה התעשיה כגון קומה שניה ושלישית, מעלית, עגורן פנימי הנשען על קונסטרוקצית המבנה ועוד.

עלויות ההקמה למ”ר

בניגוד לבית מגורים, מבני תעשיה נמדדים ע”פ חישובי עלות – תועלת וכן לפי עלות אלטרנטיבית. אם המבנה מיועד לשמש לפעילות מסויימת של היזם מחשב האחרון את עלויות ההקמה השונות ומשווה אותן לעלויות שכר הדירה אותו הוא משלם או עשוי לשלם בהמשך. חישוב התשואה השנתית שתתקבל מהמבנה היא זו שתקבע אם יקום או לא. לפיכך יש חשיבות רבה לעלויות ההקמה. היות שמבני תעשיה נוטים להתפרש על פני אלפי מטרים נהוג לערוך את החישוב למ”ר וממנו לגזור את העלות הכוללת. כל שינוי בעלות המ”ר עשוי לשנות את התחשיב הכולל.

שיתוף פעולה בין הגורמים

הגורמים השותפים בתכנון מבנה תעשיה הם:

• היזם ואנשי מקצוע מטעמו המציגים את ייעוד המבנה והצרכים השונים לשמם מוקם המבנה.
• אדריכל המתמחה במבני תעשיה, מכיר את החומרים ושיטות העבודה השונות וכן את דרישות הרשויות בנושאים השונים לטובת מתן היתר בנייה ורישיון עסק.
• מהנדס קונסטרוקטור בעל ניסיון וידע בתכנון מבני תעשיה.

בניגוד למבני מגורים בהם המהנדס משחק לא פעם “כינור שני” לאדריכל, בתכנון מבני תעשיה המצב מעט שונה; עלויות הבניה והצרכים הפונקציונאליים מקבלים עדיפות במרבית המקרים ועל סמך ההחלטות הנגזרות מהם נקבעים מאפייני המבנה. האדריכל בד”כ מתאים את התוכנית האדריכלית לדרישות ההנדסיות וכן לדרישות הרשויות.

חשוב שלפני תחילת התהליך ייפגשו כל הגורמים שהזכרנו. היזם (הלקוח) יציג את הדרישות, הצרכים והאילוצים מצידו. לאחר מכן, המהנדס קובע את שיטת הבניה וסוג הקונסטרוקציה והאדריכל מוציא תוכנית אדריכלית וגרמושקה לאישור הרשויות על סמך ההנחיות אותן סיפק המהנדס. נושאים כמו חיפוי המבנה למשל הנם החלטה של האדריכל אולם הם נגזרים משיטות הבניה והתוכנית הקונסטרוקטיבית.

חשוב לציין כי תהליך זרימת העבודה שצויין לעיל אינו מתאים לחלוטין לכל מבנה תעשיה. בעת תכנון אולמות אירועים, בהם כן יש חשיבות רבה לנושא האסטתי, מתנהל התהליך באופן מעט שונה והאדריכל משחק תפקיד מרכזי יותר בקבלת ההחלטות.

מדוע חשוב לעבוד רק עם חברת הנדסה בעלת ניסיון בבניה לתעשיה?

עולם מבני התעשיה שונה מאוד מעולם הבניה הרגיל המוכר לנו. קיימות מספר שיטות בניה וכן שילובים ביניהם אשר לכל אחד היתרונות והחסרונות שלו. על המהנדס להכיר היטב בפועל כל אחת משיטות הבניה ולדעת מה היתרונות והחסרונות שלהן ככלל ובפרט בשוק הישראלי.

מהנדס מבני תעשיה יכול לחסוך ליזם כסף רב וזמן הקמה משמעותי ע”י בחירה בשיטת בניה אחת על פני אחרת. בנוסף לכך, חשובה הבנה מעמיקה של כל אחת משיטות הבניה על יתרונותיה וחסרונותיה בשטח כדי לאפשר חיסכון ללא פגיעה בחוזקו הקונסטרוקטיבי של המבנה וכמובן עדיין להיות תואמים לתקן הישראלי 413 לעמידות מבנים ברעידות אדמה. דוגמה טובה לכך ניתן למצוא במאמר בנושא סוגי ביסוס במבני תעשיה: רשת עליונה דקה יותר ושימוש בבטון ב-20 עשויים להוזיל את יציקת הרצפה באחוזים ניכרים ללא פגיעה בחוזק הנדרש ובכך לחסוך ליזם עשרות ומאות אלפי ש”ח רק ברכיב זה – תלוי בגודל הרצפה.